שאלה -
כפי שכתוב ברמב"ם שהמחלוקות נובעות משיבושים וטעויות וכתוצאה כ' תמיד נפסק לחומרה מחוסר ידע, וכפי הנראה בעוד 200 שנה המושג של 40 יום בכותל יהפך למנהג בקהילות מסוימות ועוד ישאלו מה הדין במי שפספס וכו' אז אולי חצי מהתורה שלנו כנ"ל
תשובה -
א. הטענה שתמיד הולכים לחומרא איננה נכונה. בדאורייתא הולכים לחומרא ובדרבנן הולכים לקולא.
ב. כמעט מאה אחוז מהמצוות והדינים שיהודי מקיים בחיי היום יום, זה דברים שכתובים מפורש או בתורה או בגמרא. במהלך אלף שש מאות שנה מאז חתימת התלמוד נוספו בעיקר תוספות קטנות ממש בשולי הדברים. תעבור על סדר יום של יהודי ותראה -
נטילת ידים - דינא דגמרא.
ברכות השחר - כנ"ל.
תפילין - דאורייתא.
טלית - דאורייתא.
פסוקי דזמרא - ברובו דינא דגמרא. אם כי בגמרא זה מנהג טוב ולא חיוב גמור.(כל האומר תהילה לדוד וכו', רש"י שם ובפוסקים)
קריאת שמע -
»להמשך